Аннотация: Печали и радости Королевского дворца. Перевод Анна Бегун צער ושמחה של הארמון המלכותי. תרגום אנה בגון
המלך התעורר, מנסה להבין מה בדיוק העיר אותו משנתו. זה היה רעש מסוים ... העניין שהמלך היה כבד שמיעה, אבל ביישן מכדי להודות בכך ומעולם לא ביקש מאיש לחזור פעמיים על דבריהם כדי שאיש לא ינחש על הלקות שלו.
"מה זה היה?" - חשב המלך. - "אולי רק פעימת הרוח על החלונות?" או אולי הנחירות של המלכה?? לא, אני לא יכול לשמוע את הנחירות שלה, אמר לעצמו המלך, הרי אנחנו כבר מזמן ישנים בחדרי שינה נפרדים. נגמרו הלילות הסוערים אלה, שאותם הוא בילה בתשוקה רבה עם מלכתו.
גם מהמאהבות שהיו נותר רק זיכרון מתוק...
לפתע, מצא את עצמו מעלה זיכרונות על הימים הרחוקים ההם, המלך הרגיש את הדי ריגוש הנשכח, רטט קל חלף בכל גופו.
כשמלכה הייתה בצעירותה, היה המלך צופה ברגעי האהבה לוהטים שלה עם המאהב, ולעיתים אף מצטרף אליהם.
כן, כן, אותו האהוב, המשיך נמלך עם הזכרונות המתוקים, רגע, מה היה שמו? לא, לא זוכר עכשיו. אבל איתו כל הסיפור הזה קרה. הוא הואשם בבגידה והוצא להורג. כן, הוצא להורג. המלך לא קבל בברכה את הליברליזם והיה חסר רחמים נגד מפרי החוק. מתוקף סמכותו, המלך יכל לחוס על המסכן, אבל הוא לא עשה זאת כדי להימנע מלהיות מואשם במשוא פנים. המלכה למשך שבועות ארוכים הייתה חסרת נחמה.
מאוחר יותר התברר כי ההאשמה הייתה שקרית, האיש נפל קורבן לתככים השפלים של מישהו, אך אבוי, אלמנתו של האהוב לשעבר גורשה מיידית מהארץ, כדי שהיא שלא תוכל להזכיר כל פעם את האבל שנעשה לאהובה המסכן.
אבל המלך חש געגועים עזים למלכתו, לגוף המלא והחם שלה. לידה, הוא תמיד ישן טוב, הרגיש מוגן כמו תינוק בשד.
היה מוקדם מדי בכדי לקום וחשוך בחוץ, לכן, המלך החליט לחשוב על משהו טוב יותר ולנסות לישון. אבל במהרה נזכר ששום דבר לא מתרחש סביבו. מדינתו הטנה עברה זמנים קשים מאוד. המשבר שפגע באירופה כולה, לא פסח גם עליהם. הארמון היה רעוע וזקוק לתיקונים רבים. תיירים שהיו אוהבים לבקר, עכשיו עוברים רק על ידי, המטבע גדל, האירו והרובל במשך זמן רב לא מוסיפים לאוצר המדינה. רק סלון גדול נשאר בצורתו המקורית. אבל לרוב, הוא היה נשאר סגור. משפחת המלוכה העדיפה לאכול ארוחת בוקר וארוחת צהריים במטבח, המקום היחיד שבו היה תמיד חם..
אויש מטבח ... כן כן, זו הסיבה שלא חלם אפילו על ארוחת בוקר טעימה. המלך רצה לחמם דייסה מתוקה, חתיכת לחמנייה טרייה עם חמאה ודבש וספל גדול של שוקו חם ... אבל החלום יישאר אך ורק בגדר חלום. קרוב לוודאי יאכילו אותו בפודינג הקשה של אתמול ומעט חלב מדולל במים רותחים.
עם כל המחשבות הללו, לא הצליח הוד מלכותו להמשיך לישון ... אולי, כן כן, אולי אלך למלכה חשב, לחבק אותה ולהתחמם לידה...לא, היא נרדמה לא מזמן, עדיף שלא להעיר.
לפתע הרגיש ששלפוחית השתן דורש פינוי מיידי, עצב רב מילא את נשמתו.הוא שוב עמד מול העיה רצינית. הרי זה כבר זמן מה שהביוב בארמון לא עובד.הוא הוציא מתחת למיטה סיר לילה וגילה שהוא היה מלא. נאנח בכבדות, המלך הוריד את רגליו על הפרקט הקר, גישש בחיפוש נעלי הבית וניגש לחלון הנמוך. פתח את החלון וריקן את הסיר ולאחר מכן השתין החוצה והצליח לקלוע היישר על שומרי הראש שעמדו למטה. הוא עמד, והתפנה, לפתע הרגיש שהאיבר המוצנע עומד לקפוא ולכן מיד הכניס אותו בפנים. באותו הרגע חש בנוזל חם הנוזל על רגליו. הוד מלכותו זרק קללה, ניגב את הנוזל בכותנת הלילה שלו ונכנס שוב למיטה בכדי להתחמם..
חצי שעה לאחר מכן המלךהתחיל להתלבש. גרביים היו מחוררים ומתוכם בלטו שני זוגות ציפורניים צהובות וארוכות.
מנסה לא לחרוק הרצפה, הוד מלכותו ירד למטה וקפא במקום. חדר הכניסה היה פתוח ומסודר, החלונות שטופים את שטיחים קרצפו בשואב האבק, שפשפו עד נצוץ את רהיטים והרצפה. מה קרה תהה המלך? איזה חג פספסתי היום? יום העצמאות אולי? שום חג המלך לא זכר... אם המלכה הייתה יורדת עכשיו חשב, היא הייתה נפעמת מהמתרחש, אבל הוד מלכותה עדיין ישנה..
לפתע, ניגש אליו מנהל המשק ואמר משהו, אבל בגלל כל הרעש, המלך לא שמע דבר, הוא רק הנהן בראשו כאות להסכמה. מנהל המשק הוביל את המלך לחדר האמבטיה, שם חיכתה לו אמבטיה חמה מלאה במים ריחניים.
שעה לאחר מכן, עשו למלך טיפולי מניקור ופדיקור, בישמו אותו והלבישו בבגדים מהודרים. וכך מסורק ומבושם ישב ליד השולחן בחדר הכניסה, שבה הגישו עבורו את ארוחת הבוקר. לא יאומן, הכל היה בדיוק כפי שחלם: דייסה חמה ומתוקה, ביצה מקושקשות, קרואסונים ושוקו חם. כמה הצטער המלך בליבו שהוד מלכותה עדיין נחה.
מחוץ לחלון היה חשוך, גשם סתווי וקר ירד ללא הפסקה. המלך עטוף בגלימה, יצא החוצה והתיישב בלימוזינה. מותש מטיפולי הספא ומלא אחרי ארוחת הבוקר הטעימה המלך הרגיש מנומנם. תוך כדי ערפול עברו מחשבות בראשו "אולי במדינת הענייה שלי מצאו נפט וכעת מסיעים אותי כדי להראות לי זאת?" ואם לא, אז למה נדיבות כזאת בבוקר? תוך כדי זרם המחשבות, המלך נרדם...
בינתיים, אל בית העלמין הישן, ששם היו קברו את כל בני המשפחת המלכה במכונית השחורה נלקחה הוד מלכותה. היא ישנה בתרדמת נצח בארון מצופה לכה בצבע בורדו יפה עם עיטור זהב. בגשם השוטף במהירות הארון הורד אל תוך בור מלא מים אבן כוסה בחול ומעל זה זרי פרחים וזרים. חיילי המשמר המלכותי כאות כבוד לזכרה של הוד מלכותה, הצדיעו שלוש פעמים.
אבל גם אז, המלך לא התעורר. הוא היה שקוע בשינה עמוקה, כבר זמן רב הוא לא ישן כל כך טוב, היה לו חם והוא היה שלו ורגוע. הוא חלם חלום שבו הוא עם המלכה, צעירה ויפה, שניהם עם גלימות לבנות, מחזיקים ידיים, מטפסים במדרגות למקום שבו הם חווים אושר נצחי.